פרשת שבוע וילך

סדר יומו של אבינו מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה תובעני ועמוס מעל טעם ודעת, רצף בלתי פוסק של תפילות, לימוד תורה ומסירת שיעורים, וכל ענייני הנהגת כלל ישראל, ממש מסביב לשעון… ואם נעלה בדעתנו שבשבת קודש הרב הביא שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו, לא ולא! שבתותיו של הרב הוקדשו לשיעורים עמוקים ונשגבים, וכל רגע היה מנוצל להרבות כבוד ה' בעולם בתורה עתיקת יומין המשנה חשיבה ופותחת אפיקים חדשים בעבודת ה'.

ואם בכל ימות השנה סדר היום היה בלתי נתפס, על אחת כמה וכמה בחודש הרחמים והסליחות, שאז סדר היום היה ממש בלתי אנושי, ארבעים יום רצופים של עבודת ה' עד כלות הגוף והנפש ממש… והכל נעשה בשמחה והארת פנים נפלאה, שהסתירו באלף הסתרות את עבודת ה' הנוראה והנשגבה שבערה בלב פנימה, למשוך שפע של בני חיי ומזוני לעם ישראל כולו. וכל רבבות עמך בית ישראל שבאו לחלות פניו בימים הקדושים ולקבל את ברכתו לשנה טובה ומתוקה, זכו להתקבל בנעימות וחביבות השמורות לבן יחיד… אשרי עין ראתה כל אלה!

מצד אחד הרב היה מעודד כל אחד להביט אל עצמו במבט חיובי, להתחזק ולנצל את קדושת הימים, מתוך תחושה שה' יתברך יעשה לו ניסים ונפלאות, וישפיע עליו את כל הישועות. ומאידך, הרב היה מזהיר על קדושת הימים ועל שגב מעלתם לתקן את כל העבר ולמשוך שפע לעתיד, ועל כן יש לנצל כל רגע בהם לתפילה ועבודת ה', ללימוד תורה וגמילות חסדים.

בהקשר זה נאיר נקודת אור על מעלת עשרת ימי תשובה מתוך הספר הקדוש אמרי נועם:

עשרת הימים שמראש השנה ועד ליום הכפורים נקראים בפי קודשם של חז"ל: "עשרת ימי תשובה". כדי להבין את עניינם של עשרה ימים קדושים אלו עלינו להקדים את דברי הגמרא:

"אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו  נכתבים לחיים, לא זכו  נכתבים למיתה".

הן אמת שאסור לנו להחזיק את עצמנו חלילה לרשעים גמורים הנכתבים ונחתמים כבר בראש השנה להיפך החיים ח"ו, כפי שאמרו חז"ל: "ואל תהי רשע בפני עצמך", שהרי חזקה על כל אחד מישראל שיש בידו מצוות ומעשים טובים לרוב, כמאמר חז"ל: שאפילו הריקים והפוחזים ביותר שבעם ישראל מלאים מצוות כרימון.

ידועים ומפורסמים דברי הרא"ש שהטעם לכך שישראל נוהגים להסתפר בערב ראש השנה, ללבוש בגדי חג בראש השנה, לאכול ולשתות בשמחה, למרות שמדובר ביום דין נורא –  "לפי שעם ישראל יודעים שהקב"ה עושה להם ניסים, ומטה את דינם לכף זכות, וקורע להם גזר דינם".

אולם יחד עם זאת, אין לנו להשלות את עצמנו להיחשב לצדיקים גמורים הנכתבים ונחתמים כבר בראש השנה לחיים טובים ולשלום, כפי שאמרו חז"ל: "ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". על כן דיינו שנחזיק את עצמנו לבינוניים, אשר גזר דינם תלוי ועומד מראש השנה ועד יום הכפורים.

ואין כוונתנו בזה שנחזיק את עצמנו ל"בינוני" של ספר התניא, שהרי "בינוני" זה הוא – כפי הגדרתו של בעל התניא – רק מי "שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנה להתלבש בגוף להחטיאו, דהיינו ששלושת לבושי נפש הבהמית, שהם מחשבה דיבור ומעשה שמצד הקליפה, אין גוברים בו על נפש האלהית להתלבש בגוף במוח ובפה ובשאר רמ"ח אברים להחטיאם ולטמאם ח"ו… ולא עבר עבירה מימיו, ולא יעבור לעולם, ולא נקרא עליו שם רשע אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו". והרי יודעים אנו היטב בנפשנו, שמדרגה זו רחוקה מאיתנו מאוד.

אלא כוונתנו היא שנחזיק את עצמנו ל"בינוני" כפי הגדרתו של הרמב"ם שיש בידו מחצה זכויות ומחצה עוונות, ושתי כפות המאזניים שלנו שקולות, וההכרעה אם נכתב ונחתם לחיים או להפך ח"ו הינה גורלית ביותר, והדבר תלוי ועומד על המעשים שנעשה בעשרת ימי תשובה הקדושים, והם שיקבעו את הכתיבה והחתימה שתהיה לנו ביום הכפורים. ועל כן התחזקותנו בעשרה ימים קדושים אלו הינה הכרחית לנו ביותר.

ומה נעמו דברי הרמב"ם שכתב:

"לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה. ומפני עניין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים יותר מכל השנה. ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום".

עשרת ימי תשובה הם ימים של עת רצון גדול מאוד, כפי שאמרו חז"ל שהפסוק: "דִרשו ה' בהימצאו קִראוהו בהיותו קרוב" נאמר על עשרה ימים קדושים אלו, אשר בהם הקב"ה קרוב מאוד לכל קוראיו ופותח לרווחה את דלתי התשובה בפני כולם, וכפי שכתב הרמב"ם: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם – בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד".

ובפרט בנוגע לשבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, כתב קדוש ה' מכובד רבנו חיים ויטאל זיע"א:

"אמר לי הרב ר' משה גאלאנטי ששמע ממורי ז"ל (האר"י הקדוש) שאם האדם יתענה בז' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ויעשה בהם תשובה גמורה, כל יום מהם מכפר על כל העוונות שחטא כל ימיו ביום שכיוצא בו. כיצד? הרי שחל יום א' של ז' ימי תשובה הנזכרים ביום א' של השבוע והתענה בו ועשה תשובה בו, הנה הוא מכפר על כל עבירות שעשה האיש ההוא בכל ימיו ביום א' שבכל שבוע מכל ימי חייו. ואם התענה ועשה תשובה בכל ז' הימים ההם, יתכפרו לו כל עוונותיו שעשה כל ימיו".

נמצא לפי דבריו הקדושים, שהתחזקותו של האדם בכל יום משבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים מסוגלת לכפר לו על כל אשר חטא ביום זה במשך כל ימי חייו. ואם יתחזק היטב בכל שבעת הימים יזכה שיתכפרו לו העוונות שעשה במשך כל ימיו.

ואנו נוסיף על דבריו הקדושים ונאמר, שהתחזקות האדם בימים אלו מסוגלת להשפיע לאדם כח ועוז גם לכל שאר הימים שיהיו לו בעתיד במשך כל השנה החדשה הבאה עליו לטובה, כיון שכל אחד משבעת ימים אלו הוא בעצם היום הראשון של השנה החדשה מבחינת הימים שכנגדו (דהיינו שיום א' של שבעת ימים אלו הוא הראשון לכל ימי א' של השנה הבאה, וכן יום ב' של שבעת ימים אלו הוא הראשון לכל ימי ב' של השנה הבאה וכו') והרי הוא בבחינת "ראש" ביחס לכל שאר הימים שכנגדו בשנה החדשה, וכמו שהראש משפיע חיות בכל אברי הגוף כך גם יום זה משפיע קדושה בכל שאר הימים שכנגדו בשנה החדשה.

וביותר אמורים הדברים ביחס לשבת שחלה בין כסה לעשור – דהיינו בין ראש השנה שנאמר בו: "בכסה ליום חגנו", לבין יום הכפורים שנאמר בו: "אך בעשור לחודש השביעי הזה" – בעיצומם של עשרת ימי התשובה הקדושים, אשר על שם כן היא נקראת בפי חכמי ישראל מדורי דורות "שבת תשובה", או "שבת שובה" על שם ההפטרה שקוראים בשבת זו הפותחת בדברי הנביא הושע: "שובה ישראל עד ה' אלהיך".

ואם בנוגע לשאר שבתות השנה כתב מרן הבן איש חי "דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול", על אחת כמה וכמה בשבת זו.

התחזקות האדם בשבת זו מסוגלת לכפר לו על כל אשר חטא בכל השבתות שעברו במשך כל ימי חייו כנ"ל בדברי האריז"ל, וכן להשפיע לו עוז וכח והארה עצומה לשמור היטב את כל השבתות של השנה החדשה, ולא להיכשל בחילול שבת אפילו בשוגג, כיון שהיא בחינת ה"ראש" לכל שבתות השנה הבאה ומשפיעה בהם חיות בדוגמת הראש המשפיע חיות בכל אברי הגוף כנ"ל.

על כן מנהגן של כל הקהילות הקדושות לפנים בישראל היה שגדולי החכמים היו דורשים בשבת זו בבית הכנסת בפני כל הקהל דרשות רבות במשך כל השבת בענייני התשובה וההכנות הנדרשות ליום הקדוש והאדיר בימי שנה – יום הכפורים – הקרב ובא, והיו ממעטים מאוד אפילו בסעודות השבת ומנוחת הצהרים שהיו רגילים בה בשאר שבתות השנה, ומנצלים את קדושתה המיוחדת של שבת זו לעוד ועוד שיעורי תורה.

לכן כל אדם צריך להשתדל ביותר לנצל את הזמן בשבת זו ללימוד התורה יותר מכפי הרגלו בכל שבת ושבת, ובזכות זה יזכה לברכות מרובות וגמר חתימה טובה.

המאיר לארץ>>

חזרה לנושא בפוסט

שתפו עם חברים
שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בווטסאפ
על הכותב
על הכותב

מאור בן יעקב - מייסד הפורטל יזם ומומחה לשיווק דיגיטלי לעסקים.

עוד מאמרים שכדאי לקרוא!

הרב יורם אברגל
פרשת שבוע ניצבים

כך סיפר אבינו מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א: מצינו להרב הקדוש ר' חיים מצ'רנוביץ זיע"א בספרו "סידורו של שבת" שהביא בעניין זה מעשה

קרא עוד »
הרב יורם אברגל
פרשת השבוע כי תבוא

אבינו מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א הפליא בשיעוריו הקדושים לבאר שגב קדושת מצוות תפילין, ומצווה נעלית זו הייתה חביבה בעיניו במיוחד. הרב הורה

קרא עוד »
הרב יורם אברגל
פרשת השבוע כי תצא

ימי חודש הרחמים והסליחות הם ימים נשגבים וקדושים, אשר בהם 'המלך בשדות', וכל אדם מישראל החפץ בקרבתו, יכול לחזור בתשובה שלימה ולהידבק בו יתברך בלב

קרא עוד »
נתיבות דיגיטל