מקור ההלכה
אחד מן התחומים החשובים בהלכה היהודית הוא כשרות במזון. המקור להלכות כשרות בדגים נמצא בספר ויקרא פרק י"א: "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם, שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ"
מקור נוסף להלכה נמצא בספר דברים פרק י"ד: "ט אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, תֹּאכֵלוּ. י וְכֹל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, לֹא תֹאכֵלוּ–טָמֵא הוּא, לָכֶם"
מפסוקים אלו למדו חכמים לאלו פרטים יש לחשוש לפני אכילת הדג ולמעשה מכאן הוציאו את סימני הכשרות בדגים.
מהם סימני הכשרות?
ראשית, על הדג להיות בעל סנפיר וקשקשת, אלו סימני הטהרה. יש לשים לב כי הם היו מחוברים על גופו ולא נשרו מדג אחר ונדבקו בו. מספיק שיהיו מחוברים לו סנפיר אחד וקשקש אחד בגופו לוודא את טהרתו.
קשקשים
ישנם מופעים שונים של קשקשים בדגים ממינים שונים המשפיעים על כשרותם:
- דגים צעירים ללא קשקשים שמגדלים אותם בבגרותם, דגים בעלי קשקשים שנושרים בבגרותם, ודגים שקשקשיהם נופלים בעת דיג – נחשבים בעלי קשקשים כסימן טהרה.
- קשקשים אמורים להיות פשוטים להסרה מן הדג. כך שיהיה ניתן לקלפם ביד או בעזרת כלי כך שהעור יישאר שלם. במידה ויש צורך לחתוך את עורם על מנת להוריד את קשקשיהם אינם כשרים, למשל: דג חרב שקשקשיו הם חלק מעורו לרוב הדעות אינו כשר.
דגים ובשר
בגמרא במסכת פסחים מובא כי אסור לאכול דג שנצלה עם הבשר. לדעת רוב הפוסקים, ביניהם השולחן ערוך, יש לחשוש לכך גם היום. ונוהגים להפריד בין הכלים, ויש אף שנוהגים לרחוץ ידיהם בין אכילת דג לבשר. לעומתם, הרמב"ם לא הביא פסק זה בספר הלכותיו וכך פוסק גם הרב דוב ליאור שהבין את שיטת המגן אברהם והמשנה ברורה כדעתו שאין לחשוש לזה.
דגים וחלב
בסוגיה של אכילת דגים וחלב חולקים הפוסקים. יש הפוסקים כי מותר לאכול דג וחלב ישראל, ביניהם הרמ"א, וכך נוהגים בני עדות אשכנז. ויש הפוסקים, ביניהם הבן איש חי והרב עובדיה יוסף, כי אין לנהוג כך לכתחילה, אך אם בטעות בישלו דג וחלב בדיעבד מותר לאכלם, וכך נוהגים בני עדות המזרח.
טיפול בדגים
יש הנוהגים להמליח את הדגים טרם האכילה. כאשר המטרה היא להוציא מהם דם וחומרים אסורים אחרים לאכילה. כמו כן, מומלץ לשטוף היטב את הדגים טרם הבישול על מנת להוציא מהם לכלוכים. כמו כן, נוהגים להסיר את הסנפירים טרם האכילה.
יש לחשוש
נמצא דג מת במים אסור לאוכלו, וכן יש החוששים לאכול דג הנצוד על ידי טורף בטבע.